גירושין היא תופעה שכיחה בישראל. לעתים, מצליח הזוג לשמור על יחסים טובים תוך כדי ואחרי הגירושין, אך לעתים, הליך הגירושין מלווה בקשיים רבים, שממשיכים להתקיים גם לאחר כניסת הגירושין לתוקף. אחד מהקשיים שיכולים להיווצר הוא ניכור הורי – התנכרות של ילד לאחד מהוריו, ללא כל סיבה מוצדקת, ולרוב עקב "שטיפת מוח" ורצון מצד ההורה השני לכך.
במאמר זה אסקור את תופעת ניכור ההורי בגירושין.
מהם הגורמים לניכור ההורי וכיצד הוא בא לידי ביטוי?
לרוב, כאמור, הגורם המרכזי לניכור ההורי הוא השפעה מצד ההורה הלא-מנוכר על ילדיו. פעמים רבות, אחרי גירושין קשים, נוהג הורה זה להעביר מסרים רעילים ובלתי מציאותיים, על ההורה השני. לעתים הדבר יתבטא באמצעות שימוש בביטויים כמו "שטן", "אויב" וכדומה. ההורה הלא-מנוכר משתמש בילדיו ככלי להפגנת הכעס הרב שיש לו כלפי בן זוגו לשעבר. כך, גם אצל הילדים נוצר כעס כלפי אותו הורה, והם מתארים אותו באותם ביטויים בהם השתמש ההורה הלא-מנוכר, הם מנתקים איתו את הקשר מבלי כל רצון לחדשו, ולא יודעים לנמק באופן הגיוני מדוע. בנוסף, הם מתארים את ההורה המנוכר כרע בלבד, בעוד שאת ההורה הלא-מנוכר – כטוב בלבד.
השלכות הניכור ההורי על הליך הגירושין
המונח "ניכור הורי" כשלעצמו, עלול לגרום למחשבה מוטעית לפיה מדובר רק ביחסים בין הילד/ים המתנכר/ים לבין ההורה המנוכר. בפועל, הדבר לא מדויק, שכן הניכור ההורי משפיע גם על היחסים בין ההורה המנוכר לבין ההורה השני.
הניכור ההורי מקשה על סיום הליך הגירושין, בעיקר עקב המחלוקת שנוצרת לגבי זמני שהות הילדים אצל כל אחד מההורים. זמני שהות אלה נקבעים לפי שני עקרונות:
עיקרון טובת הילד: זכותו של הילד שתישמר בריאותו הגופנית והנפשית, וכן שצרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים יסופקו כראוי.
מסוגלות הורית: נקבעת על סמך אבחונים פסיכיאטריים, מבחני אישיות ובדיקת חומר הרקע שההורים מעבירים לביהמ"ש.
ילדים מעל גיל 12 יכולים להשפיע על קביעת זמני שהותם אצל כל אחד מהוריהם, ולהביע העדפות בנושא, אך כשקיים ניכור הורי, הילדים נתונים באופן יוצא דופן להשפעות של ההורה הלא-מנוכר, דבר המקשה על ביהמ"ש להתחשב בדעתם ולקבל החלטה חד משמעית בעניין קביעת זמני שהותם אצל כל אחד מהוריהם.
סיטואציה שכזו גורמת להמשך קיומו של "דם רע" בין ההורים, למאבק קשה ומכוער ביניהם ולהתנצחויות רבות ביניהם בביהמ"ש. בנוסף, ילדיהם מתקשים ואף לא מצליחים כלל להסתגל לגירושי הוריהם, דבר העלול לגרום לירידה בביטחונם העצמי, לחוסר יכולתם להביע אמון באחרים וכדומה.
איך הורה מנוכר יכול להתמודד עם המצב?
הורה מנוכר יכול, ואולי אף צריך, להגיש תביעה לניכור הורי לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני. ביכולתו לפנות לטוען רבני מוסמך שיסייע לו בהגשת תביעה מפורטת ומנומקת:
על כתב התביעה לציין כיצד משפיע הניכור ההורי על חיי ההורה המנוכר, ומהו הסעד שבו אותו הורה מעוניין.
עם הגשת תביעה מפורטת ומנומקת, תזמן הערכאה את שני הצדדים לדיון, ובמידה ותשתכנע שאכן מדובר במקרה של ניכור הורי, היא תמנה פקיד סעד שיבחן את הדברים באופן מקצועי.
לסיכום, אחת מהתופעות שיכולות להיווצר כתוצאה מגירושין היא תופעת הניכור ההורי, שבאה לידי ביטוי באמצעות ניתוק קשר של ילדים עם אחד מהוריהם, לרוב עקב מסרים רעילים ובלתי מציאותיים שמעביר עליו ההורה השני. הדבר מקשה על סיום הליך הגירושין וגורם להמשך קיומם של "דם רע" והתנצחויות משפטיות רבות בין ההורים, ולחוסר הסתגלות של הילדים לגירושי הוריהם. הגשת תביעה מפורטת ומנומקת, לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני, מצד ההורה המנוכר, יכולה להיטיב עמו, להעניק לו את הסעדים רלוונטיים, ואולי אפילו להביא לסיום הניכור ההורי.
